אני חושב על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם

 

בחדרי רופא.

 

אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים:

 

זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר

 

זה שורף וזה כאב חד וזה קהה. זה פה, בדיוק פה

 

כן. כן. האושר מטשטש הכל. שמעתי אומרים

 

אחר לילות אהבה ואחר חגיגות, היה נפלא,

 

הרגשתי כמו בשמים. ואפילו איש החלל שרחף

 

בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים.

 

טשטוש האושר ודיוק הכאב

 

ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם

 

את האושר העמום ואת השמחה. למדתי לדבר אצל הכאבים.

 

יהודה עמיחי "פתוח סגור פתוח"